הבאה – אדם שהתחייב בקרבן או שהחליט להביא קרבן בנדבה, קונה בהמה מובחרת המתאימה לקרבן שבא להקריב, בודק אותה ע"י מומחה מיוחד שאין בה מום, ולאחר שלא נמצא בה מום בעל הקרבן צריך להביא את קרבנו לבית המקדש.
סמיכה ואמירת וידוי – בעל הקרבן מעמיד את הבהמה במקום השחיטה כשראשה לכיוון ההיכל דהיינו לצד מערב, ואף הוא עומד לצידה כשפניו לצד מערב, מניח את שתי ידיו על ראשה בין שני הקרניים סומך בכל כוחו, ואומר וידוי על החטא שהקרבן בא בעבורו, בחטאת על עוון חטאת, בעולה על ביטול מצות עשה וכו', ואומר חטאתי עוויתי פשעתי ועשיתי כך וכך וחזרתי בתשובה לפניך וזו כפרתי. ובקרבן שלמים אינו אומר וידוי אלא אומר דברי שבח והודיה לה'. בעל הקרבן עצמו צריך לסמוך ואין הוא עושה לזה שליח, ומצוה עליו להיות בעזרה בשעת המשך הקרבת הקרבן.
שחיטה – מיד לאחר הסמיכה משכיבים את הבהמה על רצפת העזרה באופן שראשה לדרום ואחוריה לצפון, ופניה היו מופנים להיכל דהיינו לצד מערב, תופסים את ראש הבהמה ע"י סגירת טבעת מהודקת בצווארה, השוחט עומד מצד מזרח של הבהמה כשפניו אל המערב, ומולו עומד הכהן עם כלי לקבלת הדם. הכהנים קושרים את רגלי הבהמה יד ורגל עם יד ורגל וי"א שלא היו קושרים כלל אלא היו הכהנים אוחזים את רגלי הבהמה בשעת השחיטה. השוחט אוחז ביד אחת את הקנה והוושט עם הוורידין שבצוואר הבהמה, וביד השניה היה חותך אותם ע"י שהיה מוליך ומביא את סכין השחיטה בצוואר הבהמה. בגמר השחיטה מגביה השוחט את הסכין למעלה, בכדי שלא יטפטף דם מהסכין אל המזרק, שהרי הדם הכשר לזריקה צריך לקבלו למזרק ישירות מהבהמה.השחיטה מותרת אף ע"י ישראל או אישה ואפילו ע"י עבד.
קבלת הדם – הכהן העומד מול השוחט מכוון לקבל את הדם היוצא מהשחיטה אל תוך המזרק שבידו הימנית. המזרק הוא כלי שרת אשר בו היו מקבלים את הדם וזורקים את הדם על גבי המזבח, תחתיתו היתה חדה ולא ישרה, בכדי שהכהנים לא יניחו את הכלי עם הדם בארץ ויקרש הדם. מקבלת הדם ואילך העבודה נעשית ע"י הכהנים בלבד ולא ע"י ישראל.
הולכת הדם ֹ- הכהן הולך עם המזרק ביד ימין אל המזבח כדי לתת את הדם על המזבח החיצון הנמצא מול פתח האולם, ובחטאות הפנימיות היה הולך עם הדם אל ההיכל בכדי להזות על הפרוכת ולתת על המזבח הפנימי שבהיכל.הולכת הדם היא חלק מהעבודה, ואם קיבל את הדם ועמד במקומו ומשם זרק את הדם או שהושיטו הכהנים את הדם זה לזה בלא הילוך נפסל הקרבן אלא צריך שילך כמה פסיעות ורק אז יכול יזרוק. נתינת הדם – הכהן נעמד מול המזבח ונותן את הדם על גבי המזבח מיד ימינו בכל קרבן כדינו. יש קרבנות בהם על הכהן לזרוק שתי זריקותו יש שנותן בארבע קרנות, ועיקר הכפרה תלויה בזריקת הדם ע"ג המזבח.ה'שחיטה' ה'קבלה' ה'הולכה' ו'נתינת הדם'– הם החלק העיקרי בעבודת הקרבנות, וצריך העובד שיכוון שעושה לשם הקרבן שמקריב, ולשם בעליו. שפיכת שיירי הדם – לאחר נתינת הדם על קיר המזבח היה הכהן שופך בקרן מערבית דרומית את "שיירי הדם" כלומר את הדם הנשאר במזרק על גג יסוד המזבח הדם היה מתאסף ומתרכז בנקבים שהיו ביסוד המזבח. שני נקבים היו בפינה הדרומית מערבית של המזבח ונקראו 'שיתין'.הפשט – לאחר שפיכת הדם אל יסוד המזבח היו פותחים את הטבעות שעל גבי הצוואר של הבהמה, ותולים את הבהמה על אחת האונקליות – המתלים המיוחדים להפשטת הבהמה, הפשיטו את עור הבהמה, ולאחר שחתכו חלקיה לקחו את העור למקום הנקרא "לשכת הפרוה" במקום זה פיזרו עליו מלח (בכדי שלא יתקלקל) ונתנו אותו לכהנים במתנה. הניתוח וההקטרה – לאחר ההפשט היו חותכין את הבהמה, וכשהגיעו לאיברי האימורים היו מפרישים אותם ומוליכים אותם למזבח, שם היו מולחין וזורקין אותם ע"ג המערכה הגדולה שבגג המזבח. ושאר האיברים היו ניתנים לאכילה לכהנים או לבעלים כל קרבן כדינו.
במכון 'כלי הקודש' ניתן להשיג תמונות מרהיבות וממחישות
טל: 054-8438502 וכן ניתן לראותם ב- kodesh1.com
ערכות סדר עבודת הקודש – של קרבנות בהמה, קרבנות העוף, וסדר עבודת המנחות.
מוצגים ודגמים של המקדש וכלי הקודש להמחשה מרבית – דגם המזבח, דגם המנורה, הארון והשולחן וכו'. וכן ערכות תמונות להמחשת כלי הקודש ובגדי הכהן הגדול לפרטיהם.
ערכת ל"ט אבות מלאכה בשבת כולל חוברת העשרה ותמונות צביעה לצילום קבוצתי.
תמונות גדולות להמחשה וקישוט – חניית ישראל במדבר. תמונת המקדש. תרשים מבנה המקדש בפירוט כל חלקיו והסבר על כל חלק. תמונה גדולה של המזבח עם הכהנים עליו בשעת עבודה. ושאר תמונת לקישוט לחדרי לימוד. וכן פלקט לימוד אותיות רש"י.
ספר 'כלי הקודש' – המבאר בשפה בהירה וקצרה את פרשיות תרומה ותצוה בשילוב תמונות מרהיבות ומבארות בצורה נפלאה. וכן חוברת עבודה לכיתה על נושאים אלו.
וכן הרצאות מצגות ושיעורים מגוונים מנושאי המקדש הקרבנות והר הבית. מתאים להכנה, חזרה או סיכום הנלמד, וכן לפעילות וימי עיון לתלמידים או מחנכים.
